Arab 'Anti-Semitism': May 1933

 (Davar, May 24, 1933)

'Arab Anti-Semitism'.

We knew [very well] that the official leaders of the Arabs of the land and their journalists hate the "Zahyon" and the Jewish Yishuv in the land in general. The reasons and justifications are known, but in every case of showing hostility towards the Zionists and the Jews in the land, they would repeat and emphasize that they were free from hatred of the Jewish people, from anti-Semitism. On the contrary: they would boast at every opportunity of their rights, which stem from their love of Jews in the past, and as if their hatred in the present did not apply to the Jewish community. 

The events in Germany came and revealed the true face of these Semites.

Three daily newspapers in the country, reflecting the leaders of the Arabs and the active political class - 'Falestin', '⁨Al-Jami'a al-'Arabiyya' and 'Jami'a al-Islamiyya '. 

( [الجامعة العربية] - ⁨Al-Jami'a al-'Arabiyya⁩ 

|al-Jami'a al-Islamiyya - ⁨⁩ [الجامعة الاسلامي]] |   [فلسطين] - Falastin )  

   

At first there was some difference in the attitude of these newspapers towards the persecution of the Jews in Germany. 'Falestin' wrote several times against the persecutions, although in a very lukewarm tone, the two Muslim newspapers drowned from the first moment every meager remark on opposition to the persecution of a people -- in case they forgot to include such a remark -- in a flood of harsh words, slander and justification of the judgment against the Jews. And immediately

their release was followed by 'Falestin'.

The crown of Arab anti-Semitism in the events in Germany undoubtedly comes from the Mufti's newspaper, 'Al-Jama'ah al-Arabiya'. This newspaper supported Hitlerism retroactively, because fascist nationalism is its ideal.  He always repeated the saying: We are Hitler's supporters, and only one thing will spoil our joy with his victory: his rule will increase the flow of Jewish immigration to Palestine. 

And now Hitler came to power, terrible persecutions were taking place against the Jews of Germany. Al-Jama'ah immediately sided with the Nazis to protect them from the "false Jewish propaganda." Almost every day, original and translated articles appear in this newspaper that combat reports of "alleged" persecutions. All the newspapers of the world and the laws of the German government are "false," and only the denials of the Nazis are true to the editor of Al-Jama'ah." 

Several times, in leading articles, he demanded from the government the insult of the German consuls in Jerusalem and Jaffa at the hands of the Jews, "and substantiates" in connection with this the "inferiority" of the Jewish race in its comparison to the Germans. And it was not enough for him to incite the Arabs against the Jews, but he began to incite the Germans in the country against the Jews.  In the May 16 issue, he writes in this vein: For decades there has been a German diaspora in Palestine, superior in its standards, in its culture, and in its relations with the inhabitants. The Arabs respect these Germans very much. However, the Jews, who differ from all other people in their way of life...

And speaking of the Jews in Germany, he writes (ibid.): "The Nazis rose up against the German Jews, who spread corruption in Germany and were the main reason for the political, social, and economic upheavals that caused the ruin of Germany after the war." 

And the editor of 'Islamiya' writes simply (May 22):

When Hitlerism appeared, the Arabs rejoiced, saying: "A blow from heaven at the hands of others." In his opinion, the cause of all hatred of the Jews in the world is communism - Jews and communists alike. "Who can forget the influence of Marxism on the greatest nation in Europe, on Germany.  And how could those Marxists, and they are 600 thousand, poison the thoughts of six million Germans for ten years, that is: the German communists...". 

Well, the 600 thousand Jews in Germany are 600 thousand fathers of German communism! 

Is it just ignorance here?

Is there ignorance here at all? 

But between 'Al-Jama'ah' and 'Islamiya' there are differences of opinion on one point: according to the former, Hitler is causing a loss for Palestine by increasing the aspiration and immigration to the land; while the latter account of the 'Islamiya's' owner is a great relief to "all those who seek justice":

first of all, the strongest Jewish community in Europe was smashed to pieces, and in any case, Jewry in general was weakened.  Secondly, there is no doubt that Hitler's ideas will spread to other countries, according to the law of the 'spread of contagious diseases', and there too Jewry will be destroyed, and thirdly, now: the rule of England and France in the world will come to an end. Italy has already risen and Germany is now standing by its side. 

Well, a system shift, a new balance, and here is a convenient opportunity for the "demanders of justice". . 

The main "demander of justice" of 'Islamia' has removed all cover here: his aspiration - the destruction of Jewry. 

Of course, 'Falastin' does not need a lesson in anti-Semitism and hatred of Jews from its Muslim friends. It stands 'on the heights' of place and time. All the libels and lies that the anti-Semites of the world have concocted in time and space in relation to the Jews, are chewed up every day in this newspaper and presented to the reader with the addition of a well-known 'Palestinian spice'. 

The newspaper tries to publish any news that is 'condemning' Hitler's opponents, and concludes (May 4): "We have never doubted at all, since the Jewish newspapers began to spread their unreserved lies [sic] about the persecution of Jews in Germany, that they are false in their information and criminal in their attack on the German people, who gave modern culture so much science, philosophy and art." 

Of the small Arab newspapers, the only one that expressed human sorrow for the persecution of Jews in Germany was 'Mirat al-Sharq' [مرﺁة الشرق], but it demanded a price for this expression: renunciation of the Balfour Declaration! 

For anyone who knows the leaders of the Arab camp, there is no surprise. In the "anti-Semitic revelation" of the Arab newspapers, we know! 

However, what is interesting about this whole appearance — in the same issues in which these Muslim Arabs stand alongside Hitler, who declares to the world that his plan is to place the Jewish community, which has lived in Germany no less than in the days of Islam on earth, outside all civil law, is that in those issues the Arabs of the land actually shout indignation about the persecution of their brothers in North Africa! Those Muslim Arabs, who see themselves persecuted in several places, have no desire to listen to the groans of other persecuted peoples. 

We have known complacent nations that are deaf to the suffering of weak and persecuted peoples and communities, but even among such nations there is no unified chorus. One that rejoices in persecution, rejoices — publicly, brazenly and rudely, in the chorus of Arab detractors. 

It is nothing but political hatred of Zionism that has driven these journalists to madness! On the one hand, France and Italy claim that they respect every religion in general and Islam in particular, and all the rumors about Muslims in Tripoli, Barka, Tunis and Morocco — are fabrications; on the other hand, Hitler claims that the expropriation of Jews from German life is a fundamental part of the plan for its renewal. 

And how do the Muslim Arabs want their protests to be believed if they deny France, Italy and Hitler together?  The persecuted of France and Italy — they are persecuted despite the denials of these governments, while the persecuted of Hitler — whom he, his government and his aides confirm the persecutions every day in speeches, laws and actions, are not persecuted!? What is this logic?

Here the real value of the talk that is extolled about "justice," about war on "imperialism" and the like by Husseini, Farooqui and Al-Issa stands out. They shout about the oppressor, as long as they have no power to oppress. 

And from this there is only one and only conclusion regarding Israel: the Arab leaders are already Hitlerites in idea, and woe and woe will be to the Jewish settlement in the land if they are given power. 

The 'anti-Semitic revelation' regarding the events in Germany should serve as a political document for us in all negotiations about the regime in the land. This is outwardly. 

And inwardly;  Will those who hold the spiritual center and who reconcile with the Jewish minority in Israel now learn a lesson from the events in Germany and the reaction of the Arab leaders in Israel?

M. E.

__

(דבר, 24 במאי, 1933)

.

'.ה'אנטישמיות הערבית 

ידענו גם ידענו, כי מנהיגיהם הרשמיים של

ערבי הארץ. ועתונאיהם שונאים את ה"צחיון" ואת הישוב היהודי בארץ בכלל. הטעמים והנימוקים ידועים, אולם בכל מקרה של הפגנת איבה כלפי הציונים והיהודים בארץ, היו חוזרים ומדגישים, כי נקיים הם משנאת ישראל, מאנטישמיות. להיפך: היו מתפארים בכל הזדמנות בזכויותיהם, הנובעות מאהבת ישראל בעבר, וכאילו אין שנאתם בהווה חלה על הכלל היהודי. 

באו המאורעות בגרמניה וגילו פרצופם האמתי של השמיים הללו.

שלשת עתונים יומיים בארץ, המשקפים את מנהיגי הערבים והשכבה הפוליטית הפעילה — 'פלשתין', 'אל ג'אמעה אל ערביה' ו'אל ג'אמעה אל אסלאמיה'. 

לכתחילה היה הבדל מה ביחס העתונים האלה כלפי רדיפת היהודים בגרמניה. 'פלשתין' כתב פעמים אחדות נגד הרדיפות, אם כי בטון פושר מאד, שני העתונים המוסלמים הטביעו מהרגע הראשון כל הערה צנומה על התנגדות לרדיפת עם -- במקרה שלא שכחו לצרף הערה כזו -- במבול של דברי חרוף, שיסוי והצדקת הדין על היהודים. ומיד

החרה החזיק אחריהם גם 'פלשתין'..

כתר האנטישמיות הערבית במאורעות גרמניה מגיע בלי ספק עתון המופתי, 'אל ג'אמעה אל- ערביה'. העתון הזה תמך למפרע בהיטלריות, כי הלאומיות הפאשיסטית היא האידיאל שלו. תמיד חזר על המימרה: אנו מצדדי היטלר, ורק דבר אחד יפר את שמחתנו עם נצחונו: שלטונו יגביר את זרם העליה היהודית לא"י. 

והנה הגיע היטלר לשלטון, נתחוללו רדיפות נוראות על יהודי גרמניה 'אל־ג'אמעה' התייצב מיד לצד הנאצים כדי להגן עליהם מפני ה"תעמולה הכוזבת היהודית", בכל יום כמעט מופיעים בעתון זה מאמרים מקוריים ומתורגמים הנלחמים בידיעות על רדיפות כביכול (אדטחאד מזעום). כל עתוני העולם וחוקי הממשלה הגרמנים כוזבים, ורק ההכחשות של הנאצים נאמנות על עורך אל ג'אמעה". 

כמה וכמה פעמים תבע במאמרים ראשיים מהממשלה את עלבון הקונסולים הגרמנים בירושלים וביפו מידי היהודים, "ומבסס" בקשר עם זה נחיתות הגזע היהודי בהשואה לגרמנים. ולא די לו בשיסוי הערבים נגד היהודים, אלא החל לשסות ביהודים את הגרמנים שבארץ. בגליון 16 במאי, כותב הוא ברוח זה: בפלשתינא קיימת זה עשרות שנים גולה גרמנית, הנעלה במדותיה, בתר וחה, וביחסיה עם התושבים. הערבים מכבדים מאד את הגרמנים האלה. אולם היהודים, הנבדלים מכל יתר בני אדם באפן חייהם...

ובדברו על היהודיים בגרמניה כותב הוא (שם): "הנאצים קמו על היהודים הגרמנים, שהפיצו השחתה בגרמניה והיו הסיבה העיקרית בהפיכות הפוליטיות החברתיות והכלכליות, שגרמו לחורבנה של גרמניה אחרי המלחמה". 

ועורך 'אסלאמיה' כותב בפשטות (22 במאי):

כשהופיעה ההיטלריות ששו ושמחו הערבים באמרם:: "מכה מן השמים בידי אחרים". לדעתו סיבת כל השנאה ליהודים בעולם -- הקומוניזם יהודים וקומוניסטים חד הוא. מי ישכח את השפעת המרכסיזם על העם הכי גדול שבאירופה, על גרמניה. וכיצד יכלו אותם המרכסאים, והם 600 אלף להרעיל במשך עשר שנים את מחשבות ששת מיליונים גרמנים, כלומר: הקומוניסטים הגרמנים...". 

ובכן, 600 אלף היהודים בגרמניה הם 600 אלף אבות הקומוניזם הגרמני! 

האם רק בורות כאן ?

האם יש כאן בורות בכלל? 

אבל בין 'אל ג'אמעה' ו'אסלאמיה' יש חילוקי דעות בנקודה אחת: לדעת הראשון גורם היטלר הפסד לפלשתינא ע"י הגברת השאיפה והעליה לארץ; ואילו לחשבון האחרון של בעל ה'אסלאמיה' גדול ריוח "לכל דורשי הצדק": קודם כל הוכה לרסיסים הקיבוץ היהודי הכי חזק באירופה וממילא נחלשה היהדות בכלל. שנית, אין ספק, כי רעיונות היטלר יתפשטו גם בארצות אחרות, על פי חוק 'התפשטות המחלות המדבקות', וגם שם תיחרב היהדות, ושלישית, עתה: יקיץ הקץ על שלטון אנגליה וצרפת בעולם. איטליה קמה כבר ולצדה מתייצבת עכשיו גרמניה..

ובכן, שידוד מערכות, שיווי משקל חדש, וכאן הזדמנות נוחה ל"דורשי הצדק". . 

"דורש הצדק" הראשי של 'אסלאמיה' הסיר כאן כל כסות: שאיפתו — השמדת היהדות.. 

כמובן, אין 'פלשתין' זקוק לשיעור באנטישמיות ובשנאת היהודים מפי חברותיו המוסלמיות. עומד הוא 'על הגובה' של המקום והזמן. כל העלילות והשקרים שהאנטישמיים בעולם בדו בזמן מן הזמנים ביחס ליהודים, נלעסות יום יום בעתון זה ומוגשות לקורא בצירוף 'תבלין פלשתינאי' ידוע. 

העתון משתדל לפרסם כל ידיעה שיש בה משום "הוקעת" מתנגדי היטלר, ומסכם (4 במאי): לא פקפקנו כלל, מאז החלו העתונים היהודים להפיץ ברבים את שקריהם הגדושים ללא סייג בדבר רדיפת יהודים בגרמניה, כי הם "כוזבים" בידיעותיהם, ופושעים בהתקפתם על העם הגרמני, שנתן לתרבות החדישה כה הרבה מדע, פילוסופיה ואמנות".

מהעתונים הערבים הקטנים היה 'מראת א- שארק" היחידי, שהביע צער אנושי על רדיפות היהודים בגרמניה, אולם דרש מחיר בעד הבעה זו: ויתור

על הצהרת בלפור! 

בשביל כל מי שיודע את ראשי המדברים במחנה הערבי, אין כל הפתעה. ב'גילוי האנטישמי' של העתונים הערבים, ידענום!. 

אולם המענין בכל הופעה זו שבאותם הגליונות שבהם עומדים הערבים המוסלמים האלה לצד היטלר, המצהיר קבל עולם, כי תכניתו להעמיד את הקיבוץ היהודי, החי בגרמניה לא פחות מימי האיסלאם עלי אדמות, מחוץ לכל חוק אזרחי, — באותם הגליונות ממש צועקים ערבי הארץ חמס על רדיפת אחיהם באפריקה הצפונית! אותם הערבים המוסלמים, הרואים את עצמם נרדפים בכמה וכמה מקומות, אין להם כל רצון להאזין לאנקת נרדפים אחרים. 

ידענו עמים שבעים ושאננים שמרוב טובה הנם חרשים לגבי סבלות עמים וקיבוצים חלשים ונרדפים, אבל גם בעמים כאלה אין מקהלה אחידה. כזו של שמחים לרדיפות, שמחים — בפרהסיה, בחוצפה ובגסות, למקהלת הצוררים הערבים. 

אין זאת אלא השנאה הפוליטית לציונות גרמה לטירוף הגיונם של העתונאים האלה! מצד אחד טוענות צרפת ואיטליה, כי הן מכבדת כל דת בכלל ואת האיסלאם בפרט, וכל השמועות על המוסלמים בטריפולי, בברקה, בתוניס ובמארוקו — בדויות; מצד שני טוען היטלר, כי נישול היהודים מחיי גרמניה הוא סעיף יסודי מתכנית חידושה.

וכיצד רוצים הערבים המוסלמים שיאמינו למחאותיהם אם הם מכחישים את צרפת, איטליה ואת היטלר יחד? הנרדפים של צרפת ואיטליה — נרדפים הם על אף הכחשות הממשלות האלה, ואילו הנרדפים של היטלר — אשר הוא, ממשלתו ועוזריו מאשרים את הרדיפות יום יום בנאומים, בחוקים ובמעשים, אינם נרדפים!? הגיון זה מהו?

כאן מתבלט ערכם הממשי של הדיבורים הנמלצים על צדק, על מלחמה באימפריאליזם וכדומה בפי חוסייני, פארוקי ואל עיסא. צועקים הם על העושק, כל עוד אין בכוחם לעשוק. 

ומכאן רק מסקנה אחת ויחידה לגבי א"י: המנהיגים הערבים הנם כבר היום היטלראים ברעיון, ואוי ואבוי יהיה לישוב היהודי - בארץ אם יינתן שלטון בידם. 

'הגילוי האנטישמי' כלפי המאורעות בגרמניה צריך לשמש לנו מסמך פוליטי בכל מו"מ על המשטר בארץ. זה כלפי חוץ. 

וכלפי פנים; הילמדו עתה בעלי המרכז הרוחני, והמשלימים עם מיעוט יהודי בארץ לקח מהמאורעות בגרמניה מתגובת המנהיגים ערבים בארץ?

מ. א.

___

'האנטישמיות הערבית' ⁩ | ⁨דבר⁩ | 24 מאי 1933 . https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1933/05/24/01/article/8